תאור:

עוד מעט תחל שנת הלימודים גם בפעוטונים ובגני הילדים. טכנאים חרוצים עסוקים ברישות המעונות והגנים במצלמות. המוות של יסמין הפעוטה זעזע את כולנו. מתוך כאב וחשש לשלומם של פעוטות נוספים נוצר שיח כואב המלווה בחשדנות כלפי סייעות, גננות ומטפלות.אנו מבקשים לשנות את השיח מ אשמה וחשדנות ל אמון ואחריות.כהורים אנו מפקידים בידיהן הנאמנות של המטפלות את היקר לנו מכל. טבעי שנחשוש ונדאג, אך לצד זה נשאל: האם רק פיקוח הוא הפתרון? האם מצלמות זה יתרון? זה מה שרצינו? האח הגדול במעון?אנו חייבים ביטחון. המצלמות מייצרות תחושה שילדנו בטוחים ומאידך החשדנות עשויה להטמיע בילדינו חרדות. מעבר לכל תמונה או צילום אנו צריכים לשוב לשיח של הכפר הקדום: דרוש כפר שלם לגדל ילד. דרוש אמון בעולם שעוטף ילדים.מבקשים להציע הצעה שעשויה להשיבלאזן את השיח בין הורים לגננות מטפלות וסייעות.א"ב של אמנהא"ב - כי אהבה וביטחון של ילדים זה א' ב'אמנה – כתב התחייבות הדדי המחזק את האמון