חיפוש קטגוריה: דיאלוג

דף הלימוד דן בסוגיית המתח שבין 'הצבת גבולות' ו'קבלה ללא תנאי'. באמצעות סדרת סיפורים על הלל ושמאי המבטאים גישות חינוכיות שונות (או אולי דווקא משלימות), בית המדרש מזמין בחינה אישית של המשתתפים על תפיסת עולמם ביחס לגישות אלו ובחינה משותפת כצוות מחנכים על תפיסת עולמם בהנהגת הקהילה ביחס לנ"ל.

ב'דרך כפר' אנחנו מאמינים בכך שחניכים זקוקים לקהילה על-מנת לצמוח. קהילה אשר תאפשר להם עוגן להשתייכות וגאוות יחידה. אך מעבר לכך – כשאנחנו רוצים להצמיח אותם 'לראשי משפחה מתפקדים התורמים לקהילתם' – אנו בעצם מאמינים שהם צריכים לחוות חיי קהילה כבר בתקופת ההתבגרות שלהם, ועל כן קהילת החינוך היא בעצם מודל מוקטן לתרגול של חיי קהילה. בלימוד זו נברר בתרגיל קצר מי נחשב חבר קהילה ולאחר מכן נדון במשמעות בלהיות מחנך שהוא גם חבר קהילה? האם איך זה אמור להשליך על משימותיו היומיומית של המחנך?

דף לימוד השופך אור על הגישה הנרטיבית ומאפשר דיון על מקומה בתהליך החינוכי. בירור ראשוני של עמדותינו כמחנכים על עברם של החניכים (מכשול או מחשל?) וכיצד מסייעים לחניכים לראות בעברם מקור כוח ולספר את סיפורם ממקום מועצם.

לקראת החופש הגדול הרווי בפיתויים והזדמנויות לנפילה – הלימוד יאפשר לצוות לבחון כיצד ניתן להיערך לקראת החופש באופן טוב יותר על מנת שהחניכים יעשו בחירות נכונות גם כאשר הם לא תחת פיקוח מבוגר. כמו כן נבחן את סוג הקשר שיש לייצר עם החניכים במהלך החופשה עצמה.

לימוד סביב מקומו של תחושת הכרת הטוב והכרת תודה בין חניכים למחנכים. האם יש לזה מקום? האם ואיך נכון לעודד זאת?

בית המדרש מתבסס על קריאה משותפת ומונחית בסיפור 'צדיק נסתר' של הרב ליאור אנגלמן. כמובן שהסיפור יכול לקחת כיוונים רבים ומגוונים. אנו מציעים 2 כיוונים אפשריים: בחינת סוגיית ה"קשר אישי שבין מבוגרים לחניכים" או בחינת סוגיית "עוגנים בעתיד – פיתוח סכימה ציפייתית". מומלץ לבחור מראש את המיקוד הרצוי, אך גם להיות פתוחים לכיוונים נוספים שעשויים להתפתח.

בית המדרש דן במקומם של סימני שאלה בתהליך החינוכי. מה המינון הנכון בין הצבת סימני שאלה לבין הצבת סימני קריאה? האם יש משמעות להצפת שאלות ודילמות כאשר התשובה ממילא מוחלטת מראש? איזה דילמות חשוב להביא לחניכים?

בית המדרש סובב סביב תפיסת תפקידם של המבוגרים בקהילת חינוך (ובייחוד בכפרי נוער) אל מול הגדרת "יצוג אמין של שלמות הורית". הניסיון לייצר "סביבה שהיא הכי קרובה לבית" והגדרת עבודתו של המחנך כ"מייצג אמין של שלמות הורית" – הינו מאתגר ורווי מתחים וסתירות. בקהילות חינוך בהן החניכים מגיעים ממשפחות מוחלשות, נדרשים אנשי החינוך לייצג את המהות ההורית, להוות עבור החניכים דמויות 'עגולות' הממלאות את מכלול ההיבטים ההוריים, זאת מבלי לקחת את מקום ההורה הביולוגי. בית מדרש זה ידון ויבחן עד כמה המחנכים תופסים עצמם כדמויות מחנכות, גם מעבר לשעות המוגדרות בתפקיד. האם דוגמא אישית מתפרסת על כלל תחומי החיים או שמא מתוחמת רק למסגרת התפקיד? בית מדרש זה מזמין את צוותי ההנהלה לבחון עד כמה הדמויות המבוגרות בקהילה מהוות דמויות מחנכות גם מחוץ לכותלי הכיתה/המועדון. בית המדרש יכול להוות פתיחה מעניינת לשנת הלימודים – ליבון משותף של ההנהלה על "זהות המחנך" – וכיצד מכוונים את הצוות להיות דמויות תלת-מימדיות.

המושג 'מנהיגות' הפך להיות שכיח בשיח החינוכי. בית מדרש זה נועד לאפשר למחנכים האם האם באמת מאמינים ביכולתם של החניכים להנהיג ולהוביל, ולבחון מהו התהליך החינוכי הנדרש (והמחירים שכרוכים בכך) לפיתוח כישורי מנהיגות. עד כמה אנו בתהליכים החינוכיים מאפשרים מרחבי התנסות לפיתוח יכולות אלו, ועוד.

הצבת גבולות הינו צורך מרכזי בתהליך החינוכי. ביטוי זה מקפל בתוכו אתגרים וסוגיות רבות. בית מדרש זה מזמן דיון על המטרה המרכזית של הצבת גבולות (לי הם נועדו - למחנך? לחניך? לקהילה?), על האופן בו יש להציג גבולות ועל תהליך הפיכת הגבול החיצוני-משמעתי לגבול פנימי בכל הקשור ליכולת החניך להתקדם בדרגות השיפוט המוסרי.

תפיסת "דרך כפר" מאמינה כי חניך זקוק לחוות חיי קהילה של משמעות על מנת שיוכל לגדול להיות אזרח מתפקד, ראש משפחה, התורם לסביבתו. דרך עיון בטקסטים, המשתתף יבחן את עמדתו מול תפיסה זו, וינסה להגדיר כיצד קהילת חינוך יכולה להוות עבור החניך 'קהילה של משמעות'.

בית מדרש זה דן בתהליך החינוכי שנדרש בכדי לייצא את המעבר מתודעת השורד לתודעת המנהיג. נלמד יחד את סיפורו של משה (ילד שחי במשפחת אומנה, וגם כאשר הוא במציאת של הישרדות וסכנה) הוא בוחר להרים את הראש, לראות את האחר ולצאת אל אחיו, ומתוך כך ננסה לגבש עקרונות לעשייה החינוכית שלנו כמחנכים

בית מדרש מבוסס כולו על הגיגים שכתב יאנוש קורצאק. הבית מדרש מעלה את השאלה 'כמה מקום אנחנו נותנים לשיתוף החניך בהחלטות חינוכיות', ובכלל עד כמה אנחנו חותרים למעורבות ולשותפות. הדיון יתייחס גם למקום שלנו כגוף מחנך ששם לעצמו מטרה להנחיל ערכים ודרך אל מול הערכים והדרך שהחניך בוחר לעצמו. בית המדרש מתאים מאד לבירור פרקטי סביב הקמת מועצת תלמידים או מנהיגות נוער

בית המדרש דן באמירתו של ס. יזהר - "לחנך משמע לשייך". חניכים ואנשי צוות רבים אינם מרגישים תחושת שייכות מספקת לקהילת החינוך שלהם. נדמה, כי עפ"י ס. יזהר השייכות לא מתרחשת לבד ויש לפעול באופן חינוכי פעיל בכדי להקנות חוויה זו. בלימוד המשותף ננסה להבין מדוע היא כה חשובה ומשמעותית בתהליך החינוכי וננסה לבחון כיצד ניצן לייצרה הן עברו חניכים והן עבור אנשי הצוות.

בית המדרש מחדד את התובנה שיש לנצל הפרות משמעת כהזדמנות חינוכית למשימתנו הראשית - לקידום החניכים בדרגות המוסר. בית המדרש, באמצעות ניתוח אירוע, יאפשר לגבש את עמדת ההנהלה ביחס לנ"ל ואת מערכת הציפיות שלהם מהמחנכים בכל הקשור ליצירת תגובות חינוכיות שמקורן בתפיסת התיקון.

סדנא זו בוחנת את מטרת הדיאלוג מול חניכים ואת מטרת הדיאלוג מול עמיתים מהצוות החינוכי. הסדנא מחדדת את החשיבות בדיאלוג שמקדם העצמה לצד דיאלוג שמקדם לכידות.

בסדנא בה נסקור בקווים כלליים את מרכיבי השיחה: השקט, הדיבור וההקשבה. נתמקד בדיאלוג הבובריני "האני שבאחר" - ונבחן כיצד דיאלוג מסוג כזה יכול להתקיים בתוך מסגרת חינוכית.

הדיאלוגים היומיומיים בזמני לחץ מועדים לא פעם לטעויות. מבלי-משים, רבים מאיתנו שוגים ושוזרים בדיאלוגים שלנו אמירות וביטויים מחלישים. בסדנא זו ננסה לבחון איפה אנו טועים ונחשוב יחד כיצד ניתן להפוך את הדיאלוגים האלה לכאלה שמקדמים כבוד והעצמה מבלי לוותר על הצבת גבולות.

באמצעות תרגילי ODT חוויתיים נדגיש את האחריות שיש לנו להגיע לכל חניך וחניך בבחינת 'לא מוותרים עליך ולא מוותרים לך' וכן נחדד את החשיבות בלכידות ובסנכרון בין אנשי הצוות להצלחת המשימה החינוכית.

משחק קלפים חוויתי ומצחיק הממחיש מציאות בה קודים תרבותיים/חברתיים פוגשים באים במפגש עם קודים אחרים: המחשת חווייתו של היחיד שנקלט בתוך קבוצה חברתית/תרבותית חדשה ובחינת הרגישות והמודעות הנדרשת מסביבתו.

בסדנא זו, דרך התנסות בציור נוף ילדות, נדגיש את ייחודיות העבר האישי, אשר מחייבת אותנו לרגישות רבה, לכבוד וענווה בבואנו להיפגש עם עולמו ועברו של אדם – חבר, חניך, אחר. מפגש לומד, שבא מתוך פתיחות ולא מתוך בעלות ופטרונות.

סדנא זו מחדדת את הצורך בשפה משותפת וסנכרון לגבי "גבולות הגזרה" של קהילת החינוך. במהלך הסדנא נגבש את תנאי הבסיס שמאפשרים כניסה לתהליך תיקון באירועי הפרת משמעת.

לדאבוננו, חניכים רבים פוגשים ביטויים לגזענות המופנה כלפיהם או כלפי בני משפחתם. סדנא זו תאפשר למחנכים לדון בינם לבין עצמם בנושא הכה רגיש הזה. נדון יחד כיצד מכינים את החניכים להתמודד עם הגזענות שאותם הם פוגשים/יפגשו וכן איזה דיאלוג חינוכי יש לקיים עם כלל החניכים בנושא?

הנחת היסוד היא שקשר משמעותי הוא לב ליבו של התהליך החינוכי ובמיטבו הוא מאפשר למחנך לתווך עבור החניך את מציאות החיים החינוכית בקהילת החינוך בשפתו הפנימית. קשר משמעותי של מבוגר ומתבגר יהיה קשר שהוא מעבר להקשר, כלומר ימשיך להתקיים בתוך החניך גם במקרים בהם הקשר הממשי שלו עם המחנך ניתק. משימת המחנך היא ליזום פעולות ולנצל הזדמנויות לטובת קיומו, העמקתו ושימורו של קשר משמעותי. בסדנא זו המחנכים ימפו את מידת הקשר המשמעותי שלהם עם חניכים קבוצתם. וכן יתנסו בקיום שיחות אישיות וקבלת משוב.

הנחת יסוד (שיש תמיד לבסס ולתזכר): החניך זקוק לחוויות הצלחה משמעותיות על מנת לצמוח לאדם בעל חוסן רגשי וחינוך ערכי. מתוך כך, נגזרת משימתו של המחנך - לאתר הזדמנויות רבות ככל האפשר להקניית ערכים ולהעצמת החניך. מעורבות חניכים ככלי משמעותי להעצמה ולהקניית ערכים, ועל כן בבחירה של חניכים/משימות שמאפשרות מעורבות – המניע צריך להיות חיפוש אחר הזדמנות להעצמה. מעורבות חניכים, המתקיימת דרך דיאלוג, מייצרת תחושת שייכות לקהילת החינוך.

רוקי מדבר עם בנו על עובדות החיים ועל החובה לקום גם אחרי נפילות. קטע הסרט מאפשר דיון על הכנת החניכים לקראת הפיכתם לבוגרים, תיאור תמונת עתיד ריאלית ונטיעת הכוח והאמונה ביכולתיהם לעמוד גם באתגרים שיצוצו במהלך חייהם.

רצף של שמות מפורסמים שהצליחו מאוד בחיים אבל מוריהם התייאשו מהם עוד כשהיו ילדים. הסרטון מעלה שאלה נוקבת לגבי יכולתנו כמחנכים להאמין ולזהות בכל חניך את היכולות והחוזקות להצליח ולפרוץ קדימה.

ריצארד לבוי בהרצאתו בנושא העצמת מתבגרים בעלי קשיים. חשיבות המילים בהן אנו בוחרים להשתמש והמחוייבות להעצמה רציפה לאורך כל שעות היום.

דף לימוד זה פותח בשל העובדה שקהילות רבות מתמודדות עם חניכים מתרבויות שונות וזהויות מגוונות ומחנכים רבים אינם יודעים לישב את הדיסוננס שבין חינוך וטיפוח זהות קולקטיבית אחידה לבין מתן אפשרות לכל אחד לבטא ולהתחבר לתרבות המשפחתית שממנה הגיע. פעמים רבות הדיון על דיסוננס זה מוכוון לגיבוש נהלים והמחנכים מגלגלים את הסוגיה לפתחה של ההנהלה (לדוג': "שההנהלה תקבע אם משחררים את החניכים לסילבסטר או לא"; וכיו"ב), אך מטרת דף לימוד זה היא דווקא לשוחח על האינטראקציה והדיאלוג שבין המחנך לחניך בהיבטים של קשר אישי ולאו דווקא מדיניות קהילתית. דף הלימוד מזמן את המחנך לחשיבה מקדימה – דיאלוג פנימי שלו עם עצמו לקראת שיחה עם חניך המבקש לבטא את תרבותו.

המושג 'דיאלוג' הפך להיות מאד שכיח וכמעט קלישיאתי. נדמה שבתוך הקונטקסט החינוכי ומערכת היחסים של מורה ותלמיד יש צורך לברר שוב במה מדובר – האם דיאלוג זה החלפת דעות? האם דיאלוג זה העברת הוראות? האם דיאלוג חייב להתבצע בין שני אנשים שווים? האם לדיאלוג חייב להיות ערך ותוצאה? מק המקום של דיאלוג בין כפופים? מה המקום של דיאלוג שכל כולו השמעת דברים מבלי יכולת אמיתית להשפיע? וכיו"ב. דף לימוד זה פותח כניסיון ללבן את המושג 'דיאלוג חינוכי', להצביע על מורכבותו ולאפשר חשיבה מחודשת לגבי מקומו בתהליך החינוכי.

דף לימוד המאפשר ליבון ודיון על המניעים השונים לתגובות החינוכיות בהן אנו נוקטים כמחנכים. הלימוד פורש מנעד של מניעים ומאפשר זיקוק מחודש של מטרת העל בתהליך החינוכי

בית מדרש זה מאפשר דיון על המושג 'היכרות', ובהקשר החינוכי - דיון על ההיבטים השונים ב'היכרות עם חניך'. ב'דרך כפר' אנו מאמינים שהנחלת הערכים ותכנים חייב להיעשות דרך קשר אישי משמעותי בין המבוגר למתבגר. קשר אישי מובנה לרוב על היכרות הדדית בין התלמיד למחנך, על כן ננסה להתחקות אחר הדרכים 'להכיר' אדם בכלל וחניך בפרט.

קשר מבוגר-מתבגר הוא נושא שכולם מסכימים על חשיבותו הרבה, הנושא בעצם מובן מאליו ולכאורה אין מה לחדש בו. מטרת בית המדרש מבחינה זו היא כפולה: 1. ל"פרק" את ה"מובן מאליו" ולחדד מה בדיוק חשוב כל כך בקיום קשר משמעותי, הן מבחינת החניך והן מבחינת המחנך. 2. לחדד את ההבנה של חשיבות הנושא בהקשר של התפיסה החינוכית.

• המחנכים יזהו באיזו מהדרכים (קבלה או גבולות) הם עושים יותר שימוש בקשר שלהם מול החניכים ביומיום, על מנת לחזק ולשפר את כישוריהם כמחנכים. • הצוות יתנסה בחשיבה יישומית בנושא (גם דרך העלאת דוגמאות שלנו). • המפגש יהווה מקום להצפת קשיים והתלבטויות בנושא, על מנת שיהוו מצע לחשיבה יישומית.

• לנסות לבחון את המניעים באמצעותם נקבעות התגובות החינוכיות שלנו. • הבחנה בין תגובות מה"בטן" לתגובות מה"ראש" ובחינת יתרונות וחסרונות של כל אחד מהסוגים. • התנסות בחשיבה יישומית באמצעות ניתוח מקרה. • המפגש יהווה מקום להצפת קשיים והתלבטויות בנושא, על מנת שיהוו מצע לחשיבה יישומית.

החוגים בקהילת החינוך עשויים לספק מרחב משלים לקיומן של חוויות הצלחה גופניות, נפשיות ורוחניות. בנוסף, מקנים החוגים כישורים ומיומנויות כדוגמת בטחון עצמי, יכולת הצבת מטרות, עמידה בזמנים, התמדה ועוד. איך אפשר למקסם את תכנית החוגים הקהילתית כך שתוכל לתת את מירב המענים למירב החניכים?

בכל שנה מגיעים חניכים חדשים לקהילת החינוך ומתמודדים עם הקשיים בהצטרפות למסגרת. איך אפשר לעזור להם להסתגל ולהשתייך לקהילת החינוך?

מרכז הגישור שקם בקהילת החינוך הוא כלי לפתרון בעיות ומאפשר פיתוח מנהיגות והעצמה אישית וכך משלב בתוכו התפתחות אישית ותרומה חברתית. מדי יום מהווים המגשרים הצעירים כתובת לפתרון סכסוכים עבור חניכי הכפר ואף עבור אנשי הצוות. כמו כן, המגשרים מטמיעים את השפה הגישורית בכפר כולו ואחראים על הנחלת תרבות של הדברות וצמצום האלימות. איך מקימים מרכז גישור בקהילת החינוך שלכם?

שיר ראפ - "האמת שבשקר": על מחסור בחוויות הצלחה, חסך בדמות אב, סמים, כשלונות ויחסים עם עולם המבוגרים.

השיר מעשנים ביחד מעלה סוגיות של פינת עישון, דוגמא אישית, מחנך 24/7.

מה מורים אנו לילדינו בבית הספר? מלמדים אנו אותם כי שניים ועוד שניים הם ארבעה וכי פאריס היא בירתה של צרפת... מתי נלמד אותם גם מה שהינם? של מי האחריות והזכות להגיד לילד: אתה פלא! עלינו לומר לכל אחד מהם: יודע אתה מה שהינך - אתה פלא אתה יחיד ומיוחד אתה פלא

הסרט ממחיש את כוחו המרפא של מבוגר משמעותי שמאמין בילד. הסרט מציג את סיפורו של ילד הודי כבן 8 בעל דמיון עשיר ומפותח וכישרון אומנותי לצד לקויות למידה. הילד סובל מהשפלה בבית-הספר ומחפש כל הזדמנות להימלט. אביו, איש-עסקים רגזן ותחרותי, מחליט לשלוח אותו לפנימייה באמונה שרק ביד קשה הילד יצליח. הפרידה טראומטית לילד והוא הולך ונכבה לאיטו. עד שיום אחד, מגיע לחיי הילד מחנך - מורה - מטפל. מורה מסור, אוהב, קשוב, יצירתי שמשמש לו דוגמא אישית. המחנך משמש כמתווך בין עולמו וכאבו של הילד לבין הוריו ויתר מוריו. הוא משכיל לראות את הייחודיות של הילד מתחת לפני השטח ומסייע לו להתעלות מעל מכשוליו בעזרת כשרונו של הילד - האמנות.

בשיחה עם אנשי "קידום נוער" מסביר דותן לוי, ראש מכון החינוך "דרך-כפר" על פאות השדה (מזעור מאפיינים מסודיים, דיאלוג אני שבאחר, קהילה של משמעות וייצוגי שלמות הורית) בתפיסת החינוך "דרך כפר".

"אני לוקח אותם למדבר כי אני יודע ששם הרעש יצא החוצה. שם הילד יתגלה לך באמת. זה מקומות שבעיני איש חינוך חייב לקחת סיכון. אם אתה רוצה להצליח איתם באמת אז תיקח סיכון. תיקח אותו לסיטואציה לא מוכרת. כשהוא עושה רעש - תגיב אליו בשקט"

כמעט כל אחד ממרכיבי תפיסת החינוך יכול להיות נושא בפני עצמו ולהוות בסיס והשראה לפעילות ערב או לשיעור חינוך. ההצעות שלפניכם מדגימות כיצד ניתן להיעזר במרכיבי תפיסת 'דרך כפר' בשיעורי מחנך ופעילויות הדרכה כמפת דרכים במסע חינוכי משמעותי.

במהלך השנה מתקיימות בקהילה פעילויות חוץ המהוות חלק משמעותי מהתהליך החינוכי. מפגשי הכנה הנערכים לפני הפעילות נועדו להעצים את הרושם והמשמעות של הפעילות בקרב המשתתפים, להרחיב ולהעמיק את הדיון בנושא הפעילות, וליצור קשר בין המשתתפים לנושא.

התוכנית מכוונת ומעודדת את החניכים לספר את הסיפור שלהם ממקום מתעניין, חוקר ומכיר את העבר ואת הרקע וההקשרים האישיים והמשפחתיים. מטרת התוכנית היא לתרגל עם החניכים את היכולת לספר את סיפורם האישי והמשפחתי מנקודות מבט משמעותיות ומעצימות.

פעילות הכנה לצוות החינוכי, לקראת מסע או טיול עם התלמידים/החניכים. הפעילות מהווה טריגר לדיון וגיבוש עמדות חינוכית לקראת טיול/מסע בקהילות החינוך.

מודל "הניהול העצמי" שלפניכם נוסח ע"י תומר אושרי, מנהל בי"ס סליסברג ולשעבר ראש מכינת הנגב. מודל "הניהול העצמי" משלב את התלמידים בהחלטות החשובות בבית הספר – לאן מטיילים? איך מקיימים אירועי תרבות? כיצד מציינים את מועדי השנה? וכדו'. המודל מכוון לדיאלוג בין אישי בסביבה דמוקרטית המהווה קרקע פורייה לבירור זהות אישית וקבוצתית במסע אישי רווי בחוויות ובבחירות הבונות את האדם.

דף לימוד ליום השתלמות צוותי בפסח על 4 הבנים ותפקידי המחנך

דף מקורות זה דן במערכת היחסים בדיאלוג שבקהילה החינוכית – בין אני לאחר ובין המחנך לחניך ומחדד את חשיבותה של ההקשבה האמפתית.

דף המקורות דן בסוגיית 'בן סורר ומורה' ומברר מהם גבולות הגזרה של הקהילה החינוכית בכל הקשור להתנהגויות קצה, אילו אירועים מצריכים תהליך וטיפול משמעתי עמוק ומהו מקומו ומטרתו של 'פסק הזמן' בתוך תהליך זה.

דף המקורות דן במקומו של התקנון בשיח החינוכי וכיצד המחנך יכול לקדם בעזרתו שיח ושיפוט ערכי אצל חניכיו/ תלמידיו. הדיון אף יסייע לצוות החינוכי בגיבוש מתווה התקנון לקהילה החינוכית, טרם כתיבתו.

מה מקומה של ההקשבה בתוך הדיאלוג?

מתן ציונים והחזרת מבחנים הינם כלים בידי המחנך למישוב והצמחה. מעבר לעובדה כי הם משקפים את התקדמותו של הנער/ה בחומר הלימודי, יש בו הזדמנות לשיח ולדיאלוג מצמיח ומקדם, התמודדות עם כישלון ואכזבה, קבלת ביקורת ומשוב.

הסדנא מציעה למחנך למנף את נושא החזרת מבחנים וציונים כחווית הצלחה עבור התלמיד על ידי הוספת הערכות חיוביות אודות התלמיד וכהזדמנות לפתח דיאלוג חינוכי ומעצים עם התלמיד.

הסרטון מציג נאום שנשא הנשיא ברק אובמה ומתאר כיצד יש/אין לנהל דיאלוג על מנת שיהיה רהוט וברור.

הסרטון מברר כיצד על המחנך להכין את החניך/ תלמיד לחיין הבוגרים, על ידי הצגת הדברים הטובים בלבד או גם הדברים הקשים?

עד כמה אנו מוכנים להשקיע ולהתאמץ על מנת להגשים את החלומות שלנו?

הסרטון מציג מהו כוחן של המילים וכיצד הן עלולות לפגוע ולהרוס

הסרטון מציג את הסכנה הטמונה בפרסום תמונה ברשת החברתית. כיצד אנו מחנכים את החניך/ תלמיד להבין ולהיזהר מסכנות אלו ומהשלכותיהן?

הסרטון מתאר מהו כוחן של מילים טובות אשר גורמות לאנשים לחייך ולשמוח על הטוב בחייהם.

הסדנא מזמינה את המחנך להעמיק בחשיבות ותרומת קיום ביקורי בית בבית החניך/תלמיד. ומציעה כלים מעשיים להתכונן ולהתמודד עם ביקורי הבית מול החניך ומול משפחתו.

תכנית החינוך (שנכתבה על ידי שרה טוויל ונמצאה ברשת) מזמינה את צוות בית הספר להתבוננות אחרת, חדשה, על הישיבות הפדגוגיות. התכנית מעודדת את הצוות ליצור שיח מקדם וחיובי על התלמיד, לקדם עם התלמיד מטרה ריאלית עבורו ולפתח את מודעות הצוות לחשיבות השפה בה אנו משתמשים בישיבה. המצגות בנספח 1+2 פותחו ע"י מחנכות/ים בימין אורד. השאלון לתלמיד בנספח 3 פותח ע"י מחנכות/ים בימין אורד.

הסדנא (שנכתבה על ידי שרה טוויל ונמצאה ברשת) מזמינה את צוות בית הספר להתבוננות אחרת, חדשה, על הישיבות הפדגוגיות. התכנית מעודדת את הצוות ליצור שיח מקדם וחיובי על התלמיד, לקדם עם התלמיד מטרה ריאלית עבורו ולפתח את מודעות הצוות לחשיבות השפה בה אנו משתמשים בישיבה.

במשך שנים ישיבות הציונים התנהלו במתכונת הקלאסית בה המורים יושבים ביחד אחת לשנה, למשך שעה פחות או יותר, וצריכים לדבר על 30 תלמידים לפחות. הפורמט של ישיבות ציונים מהסוג הזה מעלה מגבלות טכניות ומהותיות. רוצים לקרוא איך איך התמודדו עם זה בימין אורד? "חנוך לנער על פי דרכו" תכנית של מבט אחר על ישיבות ציונים. לעיון הכנסו לתוכנית המפורטת

האם משחק המלכים יכול להיות נגיש לכולם? איך הופכים את משחק הלוח העתיק לכלי חינוכי ממדרגה ראשונה? דרך לימוד המשחק מעצבים בתיכון מרום עכו תרבות של דיאלוג בית ספרי, מקנים כלים לפתרון בעיות ותכנון מקדים ועל הדרך, תוך כדי משחק... ממתגים את התיכון ברחבי העיר! לעיון נוסף הכנסו לתוכנית המפורטת.

רוצים להגביר את תחושת השייכות והקשר בסביבת החינוך? מעוניינים שכל תלמיד ואיש צוות ירגישו שחושבים עליהם ושמחים שהם חלק מקהילת החינוך? יום הולדת זו הזדמנות מצויינת לחיזוק קשרים באופן בלתי פורמלי ומעורר תחושת משמעות ושייכות. קראו איך חוגגים ימי הולדת בקהילת החינוך של עמל אשדוד!

איך ניתן לאפשר אוירה נעימה גם ברגעי משבר? הקמת החדר הביתי באורט אדיבי אשקלון עלתה מתוך רצון לאפשר לתלמיד בשעת סערת רגשות לשבת בחדר ברוגע, לשתות משהו חם ולשוחח עם איש מהצוות החינוכי. זה המקום להגיע אליו כשרוצים זמן לשיחה, או קצת להרגע. החדר נותן מענה גם לתלמידים שאיחרו או חזרו מאירוע משמעת ומאפשר להתחבר מחדש ולגייס כוחות. רוצים לקרוא עוד? לחצו על התוכנית המפורטת

משחק קלפים לחנוכה שמאפשר להעמיק הכרות. ניתן לשחק בקבוצה וגם כטריגר לשיחה אישית.

בשגרת יום שכוללת בתוכה אירועים והתמודדות עם חניכים שיודעים למשוך את תשומת הלב שלנו בכל מיני דרכים אנחנו עלולים לפספס חניכים אחרים. במערך זה ננסה לאתר חניכים "שקופים" ונתרגל דרכים לחיזוק הקשר עימם.

במערך זה נבחן את התפקיד והתפקוד שלנו כמחנכים אל מול משימות בשגרה והתמודדויות עם בעיות משמעת בהתבסס על מודל מקובי.

המערך מזמין אתכם ליצור מעגל שיח המתבסס על גלויות הטומנות בחובן טקסטים קצרים, במטרה לתרגל שיח קבוצתי עמוק, גלוי ומכבד.

נוער אתגרי, שחווה ענישה מילדותו חווה את הענישה כהוכחה לתחושה שכולם נגדו, כמאבק כח שחובה לנצח בו כי יש פה עוד מבוגר שלא יכול לקבל אותם ובמקום זה מנסה להתאים אותם לצרכיו ולתבנית החברתית. לכן התנהגויות של הקשבה ודיאלוג נכון עם התלמיד תגרום לבניית הקשר, לאמון, וחיזוק היחסים עם המחנך. כך יהפוך המחנך לדמות משמעותית בעיני התלמיד ויסייע בהחזרת האמון בעולם המבוגרים.

היכולת לשאת דברים בפני קהל אינה בונוס שמתי מעט זוכים לו. אפשר להקנות אותה לכל אחת ואחד. במאה העשרים ואחת זו מיומנות יסוד. זו הדרך החזקה ביותר לספר לאחרים מי אתם ומהם הדברים החשובים לכם. אם נלמד את החניכים לעשות את זה, הביטחון העצמי שלהם יפרח, כולנו נלמד מכך ואולי אפילו נופתע ממידת ההשפעה שתהיה לכך על עוד תחומים בחיים.

בחנוכה יצאנו ככפר שלם למיזם ימין אור. כחלק מהמיזם הפקנו מעגלי שיח משותפים של הורים, מתבגרים ומחנכים באחת השכונות של החניכים. הערה: חשוב להתאים את התמונות למגוון תרבויות המוצא של השותפים בפעילות. בקבצים המצורפים תמצאו הצעת פעילות למעגלי השיח ותמונות כטריגר לפעילות.

מעוניינים לבחון את מידת השותפות, הבחירה והשייכות של הצוות? לחשוב ולהבין את רבדי השייכות השונים המרכיבים את השותפות? לפניכם בית מדרש שמאפשר להרחיב את השותפות והאחריות סביב ייעוד ושאיפות משותפים.

משחק כדורים כטריגר לדיון על תקשורת בין צוותית בתקופות עומס. דגשים: *פנייה מנומסת, *ראיית האחר, *קשר עין, *העברת משימה באופן מסודר *שמירה על תחושת משמעות של השותפים גם בשגרה ובתקופה של עומס משימות.

עוד מעט תחל שנת הלימודים גם בפעוטונים ובגני הילדים. טכנאים חרוצים עסוקים ברישות המעונות והגנים במצלמות. המוות של יסמין הפעוטה זעזע את כולנו. מתוך כאב וחשש לשלומם של פעוטות נוספים נוצר שיח כואב המלווה בחשדנות כלפי סייעות, גננות ומטפלות. אנו מבקשים לשנות את השיח מ אשמה וחשדנות ל אמון ואחריות. כהורים אנו מפקידים בידיהן הנאמנות של המטפלות את היקר לנו מכל. טבעי שנחשוש ונדאג, אך לצד זה נשאל: האם רק פיקוח הוא הפתרון? האם מצלמות זה יתרון? זה מה שרצינו? האח הגדול במעון? אנו חייבים ביטחון. המצלמות מייצרות תחושה שילדנו בטוחים ומאידך החשדנות עשויה להטמיע בילדינו חרדות. מעבר לכל תמונה או צילום אנו צריכים לשוב לשיח של הכפר הקדום: דרוש כפר שלם לגדל ילד. דרוש אמון בעולם שעוטף ילדים. מבקשים להציע הצעה שעשויה להשיב\לאזן את השיח בין הורים לגננות מטפלות וסייעות. א"ב של אמנה א"ב - כי אהבה וביטחון של ילדים זה א' ב' אמנה – כתב התחייבות הדדי המחזק את האמון

טריגר לשיחות אישיות עם ילדים, מתבגרים ועמיתים. קלפים שאפשר לשלוף לשיחות קלילות ועמוקות..