חיפוש קטגוריה: דיאלוג
בין הלל ושמאי - הגישה החינוכית
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 11:48)
דף הלימוד דן בסוגיית המתח שבין 'הצבת גבולות' ו'קבלה ללא תנאי'. באמצעות סדרת סיפורים על הלל ושמאי המבטאים גישות חינוכיות שונות (או אולי דווקא משלימות), בית המדרש מזמין בחינה אישית של המשתתפים על תפיסת עולמם ביחס לגישות אלו ובחינה משותפת כצוות מחנכים על תפיסת עולמם בהנהגת הקהילה ביחס לנ"ל.
דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד - המחנכים כחברי קהילה
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 12:35)
ב'דרך כפר' אנחנו מאמינים בכך שחניכים זקוקים לקהילה על-מנת לצמוח. קהילה אשר תאפשר להם עוגן להשתייכות וגאוות יחידה. אך מעבר לכך – כשאנחנו רוצים להצמיח אותם 'לראשי משפחה מתפקדים התורמים לקהילתם' – אנו בעצם מאמינים שהם צריכים לחוות חיי קהילה כבר בתקופת ההתבגרות שלהם, ועל כן קהילת החינוך היא בעצם מודל מוקטן לתרגול של חיי קהילה. בלימוד זו נברר בתרגיל קצר מי נחשב חבר קהילה ולאחר מכן נדון במשמעות בלהיות מחנך שהוא גם חבר קהילה? האם איך זה אמור להשליך על משימותיו היומיומית של המחנך?
הנגר המעצים
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 13:07)
בית המדרש מתבסס על קריאה משותפת ומונחית בסיפור 'צדיק נסתר' של הרב ליאור אנגלמן. כמובן שהסיפור יכול לקחת כיוונים רבים ומגוונים. אנו מציעים 2 כיוונים אפשריים: בחינת סוגיית ה"קשר אישי שבין מבוגרים לחניכים" או בחינת סוגיית "עוגנים בעתיד – פיתוח סכימה ציפייתית". מומלץ לבחור מראש את המיקוד הרצוי, אך גם להיות פתוחים לכיוונים נוספים שעשויים להתפתח.
מחנך לחיים
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 13:20)
בית המדרש סובב סביב תפיסת תפקידם של המבוגרים בקהילת חינוך (ובייחוד בכפרי נוער) אל מול הגדרת "יצוג אמין של שלמות הורית".
הניסיון לייצר "סביבה שהיא הכי קרובה לבית" והגדרת עבודתו של המחנך כ"מייצג אמין של שלמות הורית" – הינו מאתגר ורווי מתחים וסתירות. בקהילות חינוך בהן החניכים מגיעים ממשפחות מוחלשות, נדרשים אנשי החינוך לייצג את המהות ההורית, להוות עבור החניכים דמויות 'עגולות' הממלאות את מכלול ההיבטים ההוריים, זאת מבלי לקחת את מקום ההורה הביולוגי.
בית מדרש זה ידון ויבחן עד כמה המחנכים תופסים עצמם כדמויות מחנכות, גם מעבר לשעות המוגדרות בתפקיד. האם דוגמא אישית מתפרסת על כלל תחומי החיים או שמא מתוחמת רק למסגרת התפקיד? בית מדרש זה מזמין את צוותי ההנהלה לבחון עד כמה הדמויות המבוגרות בקהילה מהוות דמויות מחנכות גם מחוץ לכותלי הכיתה/המועדון. בית המדרש יכול להוות פתיחה מעניינת לשנת הלימודים – ליבון משותף של ההנהלה על "זהות המחנך" – וכיצד מכוונים את הצוות להיות דמויות תלת-מימדיות.
מחנכים למנהיגות
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 13:26)
המושג 'מנהיגות' הפך להיות שכיח בשיח החינוכי. בית מדרש זה נועד לאפשר למחנכים האם האם באמת מאמינים ביכולתם של החניכים להנהיג ולהוביל, ולבחון מהו התהליך החינוכי הנדרש (והמחירים שכרוכים בכך) לפיתוח כישורי מנהיגות. עד כמה אנו בתהליכים החינוכיים מאפשרים מרחבי התנסות לפיתוח יכולות אלו, ועוד.
מי הזיז את הגדר שלי
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 13:32)
הצבת גבולות הינו צורך מרכזי בתהליך החינוכי. ביטוי זה מקפל בתוכו אתגרים וסוגיות רבות. בית מדרש זה מזמן דיון על המטרה המרכזית של הצבת גבולות (לי הם נועדו - למחנך? לחניך? לקהילה?), על האופן בו יש להציג גבולות ועל תהליך הפיכת הגבול החיצוני-משמעתי לגבול פנימי בכל הקשור ליכולת החניך להתקדם בדרגות השיפוט המוסרי.
מילד לאיש - משורד למנהיג
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 13:44)
בית מדרש זה דן בתהליך החינוכי שנדרש בכדי לייצא את המעבר מתודעת השורד לתודעת המנהיג. נלמד יחד את סיפורו של משה (ילד שחי במשפחת אומנה, וגם כאשר הוא במציאת של הישרדות וסכנה) הוא בוחר להרים את הראש, לראות את האחר ולצאת אל אחיו, ומתוך כך ננסה לגבש עקרונות לעשייה החינוכית שלנו כמחנכים
שותפות חניכים בקבלת החלטות
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 13:48)
בית מדרש מבוסס כולו על הגיגים שכתב יאנוש קורצאק. הבית מדרש מעלה את השאלה 'כמה מקום אנחנו נותנים לשיתוף החניך בהחלטות חינוכיות', ובכלל עד כמה אנחנו חותרים למעורבות ולשותפות. הדיון יתייחס גם למקום שלנו כגוף מחנך ששם לעצמו מטרה להנחיל ערכים ודרך אל מול הערכים והדרך שהחניך בוחר לעצמו. בית המדרש מתאים מאד לבירור פרקטי סביב הקמת מועצת תלמידים או מנהיגות נוער
לחנך משמע לשייך
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 13:58)
בית המדרש דן באמירתו של ס. יזהר - "לחנך משמע לשייך". חניכים ואנשי צוות רבים אינם מרגישים תחושת שייכות מספקת לקהילת החינוך שלהם. נדמה, כי עפ"י ס. יזהר השייכות לא מתרחשת לבד ויש לפעול באופן חינוכי פעיל בכדי להקנות חוויה זו. בלימוד המשותף ננסה להבין מדוע היא כה חשובה ומשמעותית בתהליך החינוכי וננסה לבחון כיצד ניצן לייצרה הן עברו חניכים והן עבור אנשי הצוות.
תגובה חינוכית מתקנת
מכון חינוך דרך כפר (07/04/2013 | 14:04)
בית המדרש מחדד את התובנה שיש לנצל הפרות משמעת כהזדמנות חינוכית למשימתנו הראשית - לקידום החניכים בדרגות המוסר.
בית המדרש, באמצעות ניתוח אירוע, יאפשר לגבש את עמדת ההנהלה ביחס לנ"ל ואת מערכת הציפיות שלהם מהמחנכים בכל הקשור ליצירת תגובות חינוכיות שמקורן בתפיסת התיקון.
הדיאלוג היומיומי המעצים
מכון חינוך 'דרך כפר' (09/04/2013 | 21:00)
הדיאלוגים היומיומיים בזמני לחץ מועדים לא פעם לטעויות. מבלי-משים, רבים מאיתנו שוגים ושוזרים בדיאלוגים שלנו אמירות וביטויים מחלישים. בסדנא זו ננסה לבחון איפה אנו טועים ונחשוב יחד כיצד ניתן להפוך את הדיאלוגים האלה לכאלה שמקדמים כבוד והעצמה מבלי לוותר על הצבת גבולות.
התמודדות חינוכית עם גזענות
מכון חינוך 'דרך כפר' (16/04/2013 | 14:19)
לדאבוננו, חניכים רבים פוגשים ביטויים לגזענות המופנה כלפיהם או כלפי בני משפחתם. סדנא זו תאפשר למחנכים לדון בינם לבין עצמם בנושא הכה רגיש הזה. נדון יחד כיצד מכינים את החניכים להתמודד עם הגזענות שאותם הם פוגשים/יפגשו וכן איזה דיאלוג חינוכי יש לקיים עם כלל החניכים בנושא?
קשר מבוגר מתבגר
מכון חינוך 'דרך כפר' (16/04/2013 | 14:51)
הנחת היסוד היא שקשר משמעותי הוא לב ליבו של התהליך החינוכי ובמיטבו הוא מאפשר למחנך לתווך עבור החניך את מציאות החיים החינוכית בקהילת החינוך בשפתו הפנימית. קשר משמעותי של מבוגר ומתבגר יהיה קשר שהוא מעבר להקשר, כלומר ימשיך להתקיים בתוך החניך גם במקרים בהם הקשר הממשי שלו עם המחנך ניתק. משימת המחנך היא ליזום פעולות ולנצל הזדמנויות לטובת קיומו, העמקתו ושימורו של קשר משמעותי.
בסדנא זו המחנכים ימפו את מידת הקשר המשמעותי שלהם עם חניכים קבוצתם. וכן יתנסו בקיום שיחות אישיות וקבלת משוב.
שותפות חניכים
מכון חינוך 'דרך כפר' (16/04/2013 | 14:53)
הנחת יסוד (שיש תמיד לבסס ולתזכר): החניך זקוק לחוויות הצלחה משמעותיות על מנת לצמוח לאדם בעל חוסן רגשי וחינוך ערכי. מתוך כך, נגזרת משימתו של המחנך - לאתר הזדמנויות רבות ככל האפשר להקניית ערכים ולהעצמת החניך.
מעורבות חניכים ככלי משמעותי להעצמה ולהקניית ערכים, ועל כן בבחירה של חניכים/משימות שמאפשרות מעורבות – המניע צריך להיות חיפוש אחר הזדמנות להעצמה. מעורבות חניכים, המתקיימת דרך דיאלוג, מייצרת תחושת שייכות לקהילת החינוך.
דיאלוג חינוכי בסביבה רב תרבותית
מכון חינוך דרך כפר (19/05/2013 | 23:44)
דף לימוד זה פותח בשל העובדה שקהילות רבות מתמודדות עם חניכים מתרבויות שונות וזהויות מגוונות ומחנכים רבים אינם יודעים לישב את הדיסוננס שבין חינוך וטיפוח זהות קולקטיבית אחידה לבין מתן אפשרות לכל אחד לבטא ולהתחבר לתרבות המשפחתית שממנה הגיע. פעמים רבות הדיון על דיסוננס זה מוכוון לגיבוש נהלים והמחנכים מגלגלים את הסוגיה לפתחה של ההנהלה (לדוג': "שההנהלה תקבע אם משחררים את החניכים לסילבסטר או לא"; וכיו"ב), אך מטרת דף לימוד זה היא דווקא לשוחח על האינטראקציה והדיאלוג שבין המחנך לחניך בהיבטים של קשר אישי ולאו דווקא מדיניות קהילתית. דף הלימוד מזמן את המחנך לחשיבה מקדימה – דיאלוג פנימי שלו עם עצמו לקראת שיחה עם חניך המבקש לבטא את תרבותו.
דיאלוג חינוכי - בין ערך לדרך
מכון חינוך דרך כפר (19/05/2013 | 23:46)
המושג 'דיאלוג' הפך להיות מאד שכיח וכמעט קלישיאתי. נדמה שבתוך הקונטקסט החינוכי ומערכת היחסים של מורה ותלמיד יש צורך לברר שוב במה מדובר – האם דיאלוג זה החלפת דעות? האם דיאלוג זה העברת הוראות? האם דיאלוג חייב להתבצע בין שני אנשים שווים? האם לדיאלוג חייב להיות ערך ותוצאה? מק המקום של דיאלוג בין כפופים? מה המקום של דיאלוג שכל כולו השמעת דברים מבלי יכולת אמיתית להשפיע? וכיו"ב. דף לימוד זה פותח כניסיון ללבן את המושג 'דיאלוג חינוכי', להצביע על מורכבותו ולאפשר חשיבה מחודשת לגבי מקומו בתהליך החינוכי.
להכיר לחנך להשכיל
מכון חינוך דרך כפר (20/05/2013 | 01:25)
בית מדרש זה מאפשר דיון על המושג 'היכרות', ובהקשר החינוכי - דיון על ההיבטים השונים ב'היכרות עם חניך'. ב'דרך כפר' אנו מאמינים שהנחלת הערכים ותכנים חייב להיעשות דרך קשר אישי משמעותי בין המבוגר למתבגר. קשר אישי מובנה לרוב על היכרות הדדית בין התלמיד למחנך, על כן ננסה להתחקות אחר הדרכים 'להכיר' אדם בכלל וחניך בפרט.
מבוגר שמאמין
מכון חינוך דרך כפר (20/05/2013 | 01:32)
קשר מבוגר-מתבגר הוא נושא שכולם מסכימים על חשיבותו הרבה, הנושא בעצם מובן מאליו ולכאורה אין מה לחדש בו. מטרת בית המדרש מבחינה זו היא כפולה:
1. ל"פרק" את ה"מובן מאליו" ולחדד מה בדיוק חשוב כל כך בקיום קשר משמעותי, הן מבחינת החניך והן מבחינת המחנך.
2. לחדד את ההבנה של חשיבות הנושא בהקשר של התפיסה החינוכית.
גבולות וקבלה
מכון חינוך דרך כפר (20/05/2013 | 01:56)
• המחנכים יזהו באיזו מהדרכים (קבלה או גבולות) הם עושים יותר שימוש בקשר שלהם מול החניכים ביומיום, על מנת לחזק ולשפר את כישוריהם כמחנכים.
• הצוות יתנסה בחשיבה יישומית בנושא (גם דרך העלאת דוגמאות שלנו).
• המפגש יהווה מקום להצפת קשיים והתלבטויות בנושא, על מנת שיהוו מצע לחשיבה יישומית.
תרגול תגובה חינוכית
מכון חינוך דרך כפר (20/05/2013 | 02:11)
• לנסות לבחון את המניעים באמצעותם נקבעות התגובות החינוכיות שלנו.
• הבחנה בין תגובות מה"בטן" לתגובות מה"ראש" ובחינת יתרונות וחסרונות של כל אחד מהסוגים.
• התנסות בחשיבה יישומית באמצעות ניתוח מקרה.
• המפגש יהווה מקום להצפת קשיים והתלבטויות בנושא, על מנת שיהוו מצע לחשיבה יישומית.
איך בונים מערכת חוגים?
מכון חינוך דרך כפר (19/06/2013 | 16:26)
החוגים בקהילת החינוך עשויים לספק מרחב משלים לקיומן של חוויות הצלחה גופניות, נפשיות ורוחניות.
בנוסף, מקנים החוגים כישורים ומיומנויות כדוגמת בטחון עצמי, יכולת הצבת מטרות, עמידה בזמנים, התמדה ועוד.
איך אפשר למקסם את תכנית החוגים הקהילתית כך שתוכל לתת את מירב המענים למירב החניכים?
מרכז גישור
כפר הנוער אלוני יצחק (23/06/2013 | 08:23)
מרכז הגישור שקם בקהילת החינוך הוא כלי לפתרון בעיות ומאפשר פיתוח מנהיגות והעצמה אישית וכך משלב בתוכו התפתחות אישית ותרומה חברתית. מדי יום מהווים המגשרים הצעירים כתובת לפתרון סכסוכים עבור חניכי הכפר ואף עבור אנשי הצוות. כמו כן, המגשרים מטמיעים את השפה הגישורית בכפר כולו ואחראים על הנחלת תרבות של הדברות וצמצום האלימות. איך מקימים מרכז גישור בקהילת החינוך שלכם?
של מי האחריות להגיד לילד: אתה פלא? אתה יחיד ומיוחד אתה פלא!
אסתר ראדה במחווה לחווה אלברשטיין (12/03/2014 | 22:03)
מה מורים אנו לילדינו
בבית הספר?
מלמדים אנו אותם
כי שניים ועוד שניים
הם ארבעה
וכי פאריס היא בירתה של צרפת...
מתי נלמד אותם גם מה שהינם?
של מי האחריות והזכות להגיד לילד: אתה פלא!
עלינו לומר לכל אחד מהם:
יודע אתה מה שהינך -
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד
אתה פלא
תיקון הלב חוויות הצלחה
כוכבים על פני האדמה (26/06/2014 | 11:50)
הסרט ממחיש את כוחו המרפא של מבוגר משמעותי שמאמין בילד.
הסרט מציג את סיפורו של ילד הודי כבן 8 בעל דמיון עשיר ומפותח וכישרון אומנותי לצד לקויות למידה.
הילד סובל מהשפלה בבית-הספר ומחפש כל הזדמנות להימלט. אביו, איש-עסקים רגזן ותחרותי, מחליט לשלוח אותו לפנימייה באמונה שרק ביד קשה הילד יצליח. הפרידה טראומטית לילד והוא הולך ונכבה לאיטו.
עד שיום אחד, מגיע לחיי הילד מחנך - מורה - מטפל. מורה מסור, אוהב, קשוב, יצירתי שמשמש לו דוגמא אישית. המחנך משמש כמתווך בין עולמו וכאבו של הילד לבין הוריו ויתר מוריו. הוא משכיל לראות את הייחודיות של הילד מתחת לפני השטח ומסייע לו להתעלות מעל מכשוליו בעזרת כשרונו של הילד - האמנות.
פעילויות קבוצתיות ושיעורי חינוך בדרך כפר
סטודנטים ממסלול M.Teach תואר שני בהוראה בסמינר הקיבוצים. (10/12/2014 | 13:21)
כמעט כל אחד ממרכיבי תפיסת החינוך יכול להיות נושא בפני עצמו ולהוות בסיס והשראה לפעילות ערב או לשיעור חינוך. ההצעות שלפניכם מדגימות כיצד ניתן להיעזר במרכיבי תפיסת 'דרך כפר' בשיעורי מחנך ופעילויות הדרכה כמפת דרכים במסע חינוכי משמעותי.
ניהול עצמי
תומר אושרי - בי"ס סליסברג (20/01/2015 | 23:01)
מודל "הניהול העצמי" שלפניכם נוסח ע"י תומר אושרי, מנהל בי"ס סליסברג ולשעבר ראש מכינת הנגב. מודל "הניהול העצמי" משלב את התלמידים בהחלטות החשובות בבית הספר – לאן מטיילים? איך מקיימים אירועי תרבות? כיצד מציינים את מועדי השנה? וכדו'.
המודל מכוון לדיאלוג בין אישי בסביבה דמוקרטית המהווה קרקע פורייה לבירור זהות אישית וקבוצתית במסע אישי רווי בחוויות ובבחירות הבונות את האדם.
ישיבה פדגוגית
כפר הנוער ימין אורד ושרה טוויל (09/12/2015 | 16:02)
תכנית החינוך (שנכתבה על ידי שרה טוויל ונמצאה ברשת) מזמינה את צוות בית הספר להתבוננות אחרת, חדשה, על הישיבות הפדגוגיות. התכנית מעודדת את הצוות ליצור שיח מקדם וחיובי על התלמיד, לקדם עם התלמיד מטרה ריאלית עבורו ולפתח את מודעות הצוות לחשיבות השפה בה אנו משתמשים בישיבה.
המצגות בנספח 1+2 פותחו ע"י מחנכות/ים בימין אורד.
השאלון לתלמיד בנספח 3 פותח ע"י מחנכות/ים בימין אורד.
איך משדרגים ישיבה פדגוגית
כפר הנוער ימין אורד ושרה טוויל (09/12/2015 | 16:09)
הסדנא (שנכתבה על ידי שרה טוויל ונמצאה ברשת) מזמינה את צוות בית הספר להתבוננות אחרת, חדשה, על הישיבות הפדגוגיות. התכנית מעודדת את הצוות ליצור שיח מקדם וחיובי על התלמיד, לקדם עם התלמיד מטרה ריאלית עבורו ולפתח את מודעות הצוות לחשיבות השפה בה אנו משתמשים בישיבה.
מישיבת ציונים לישיבת חינוך משמעותית - ימין אורד
כפר הנוער ימין אורד (18/05/2016 | 12:13)
במשך שנים ישיבות הציונים התנהלו במתכונת הקלאסית בה המורים יושבים ביחד אחת לשנה, למשך שעה פחות או יותר, וצריכים לדבר על 30 תלמידים לפחות. הפורמט של ישיבות ציונים מהסוג הזה מעלה מגבלות טכניות ומהותיות.
רוצים לקרוא איך איך התמודדו עם זה בימין אורד? "חנוך לנער על פי דרכו" תכנית של מבט אחר על ישיבות ציונים.
לעיון הכנסו לתוכנית המפורטת
מדברים שחמט - מרום עכו
מרום עכו (18/05/2016 | 13:26)
האם משחק המלכים יכול להיות נגיש לכולם?
איך הופכים את משחק הלוח העתיק לכלי חינוכי ממדרגה ראשונה?
דרך לימוד המשחק מעצבים בתיכון מרום עכו תרבות של דיאלוג בית ספרי, מקנים כלים לפתרון בעיות ותכנון מקדים ועל הדרך, תוך כדי משחק... ממתגים את התיכון ברחבי העיר!
לעיון נוסף הכנסו לתוכנית המפורטת.
תוכנית חינוך - ימי הולדת ותלושי שי חגיגיים בעמל אשדוד
עמל אשדוד (22/05/2016 | 13:18)
רוצים להגביר את תחושת השייכות והקשר בסביבת החינוך? מעוניינים שכל תלמיד ואיש צוות ירגישו שחושבים עליהם ושמחים שהם חלק מקהילת החינוך?
יום הולדת זו הזדמנות מצויינת לחיזוק קשרים באופן בלתי פורמלי ומעורר תחושת משמעות ושייכות.
קראו איך חוגגים ימי הולדת בקהילת החינוך של עמל אשדוד!
החדר הביתי - אורט אדיבי אשקלון
אורט אדיבי אשקלון (07/06/2016 | 15:04)
איך ניתן לאפשר אוירה נעימה גם ברגעי משבר?
הקמת החדר הביתי באורט אדיבי אשקלון עלתה מתוך רצון לאפשר לתלמיד בשעת סערת רגשות לשבת בחדר ברוגע, לשתות משהו חם ולשוחח עם איש מהצוות החינוכי. זה המקום להגיע אליו כשרוצים זמן לשיחה, או קצת להרגע. החדר נותן מענה גם לתלמידים שאיחרו או חזרו מאירוע משמעת ומאפשר להתחבר מחדש ולגייס כוחות.
רוצים לקרוא עוד?
לחצו על התוכנית המפורטת
תיקון הלב- מובילי דרך
מרים צגיה- תחכמוני ברנקו וייס חדרה (08/08/2017 | 10:03)
נוער אתגרי, שחווה ענישה מילדותו חווה את הענישה כהוכחה לתחושה שכולם נגדו, כמאבק כח
שחובה לנצח בו כי יש פה עוד מבוגר שלא יכול לקבל אותם ובמקום זה מנסה להתאים אותם
לצרכיו ולתבנית החברתית. לכן התנהגויות של הקשבה ודיאלוג נכון עם התלמיד תגרום לבניית הקשר, לאמון,
וחיזוק היחסים עם המחנך. כך יהפוך המחנך לדמות משמעותית בעיני התלמיד ויסייע בהחזרת האמון בעולם המבוגרים.
דברים שנאמרים אחרת- מובילי דרך
עדית שגב- מכינה ישראלית לבנות (08/08/2017 | 10:09)
היכולת לשאת דברים בפני קהל אינה בונוס שמתי מעט זוכים לו. אפשר להקנות אותה לכל אחת ואחד.
במאה העשרים ואחת זו מיומנות יסוד.
זו הדרך החזקה ביותר לספר לאחרים מי אתם ומהם הדברים החשובים לכם.
אם נלמד את החניכים לעשות את זה, הביטחון העצמי שלהם יפרח, כולנו נלמד מכך ואולי אפילו נופתע ממידת ההשפעה שתהיה לכך על עוד תחומים בחיים.
מעגלי שיח גיל ההתבגרות הורים חניכים ומחנכים
כפר הנוער ימין אורד (27/12/2017 | 15:36)
בחנוכה יצאנו ככפר שלם למיזם ימין אור.
כחלק מהמיזם הפקנו מעגלי שיח משותפים של הורים, מתבגרים ומחנכים באחת השכונות של החניכים.
הערה: חשוב להתאים את התמונות למגוון תרבויות המוצא של השותפים בפעילות.
בקבצים המצורפים תמצאו הצעת פעילות למעגלי השיח ותמונות כטריגר לפעילות.
אמנת א"ב בחינוך - אמון וביטחון! 🤝 לפעוטונים, מעונות, משפחתונים וגני ילדים 🤝 א"ב - אמון וביטחון זה א"ב בחינוך.
מכון חינוך דרך כפר (21/08/2018 | 09:36)
עוד מעט תחל שנת הלימודים גם בפעוטונים ובגני הילדים.
טכנאים חרוצים עסוקים ברישות המעונות והגנים במצלמות.
המוות של יסמין הפעוטה זעזע את כולנו.
מתוך כאב וחשש לשלומם של פעוטות נוספים נוצר שיח כואב המלווה בחשדנות כלפי סייעות, גננות ומטפלות.
אנו מבקשים לשנות את השיח מ אשמה וחשדנות ל אמון ואחריות.
כהורים אנו מפקידים בידיהן הנאמנות של המטפלות את היקר לנו מכל. טבעי שנחשוש ונדאג, אך לצד זה נשאל: האם רק פיקוח הוא הפתרון? האם מצלמות זה יתרון? זה מה שרצינו? האח הגדול במעון?
אנו חייבים ביטחון. המצלמות מייצרות תחושה שילדנו בטוחים ומאידך החשדנות עשויה להטמיע בילדינו חרדות. מעבר לכל תמונה או צילום אנו צריכים לשוב לשיח של הכפר הקדום: דרוש כפר שלם לגדל ילד. דרוש אמון בעולם שעוטף ילדים.
מבקשים להציע הצעה שעשויה להשיב\לאזן את השיח בין הורים לגננות מטפלות וסייעות.
א"ב של אמנה
א"ב - כי אהבה וביטחון של ילדים זה א' ב'
אמנה – כתב התחייבות הדדי המחזק את האמון
פעילות חזרה מהחופש - התייחסות לאירועי אקטואליה וקלפים בעברית וערבית
מכון חינוך דרך כפר (28/08/2019 | 21:41)
החופש הגדול היה גדוש באירועים אקטואליים מסעירים יותר ומסעירים פחות.
מרגישים שאי אפשר לעבור לסדר היו לפני שמדברים על זה עם חניכים?
רוצים לשמוע איך באמת עבר עליהם החופש?
היכנסו לפעילות הבאה!
שימו לב: בקובץ 3 יש קלפים בשפה הערבית לשיתוף בחוויות ותחושות בחזרה מהחופש. קלפים זהים בעברית תמצאו בקובץ 1
דלת הכניסה לחברה הישראלית דף לימוד בדגש על יהודי אתיופיה
מכון חינוך דרך כפר (30/08/2019 | 08:22)
דף הלימוד שלפנייכם נולד בקיץ 2019 יחד עם גל המחאות על אופן הקליטה של העדה האתיופית בחברה הישראלית. הדף דן בסוגיות של שייכות, גזענות, אדישות, של מי האחריות לפתוח את דלת הכניסה לחברה הישראלית. מומלץ למעגלי לימוד. בקישור שלפניכם תמצאו סרטון הדרכה להנחיית דף המקורות.
