תיקון עולם מתוך תיקון הנפש

המקור: מקורות, מידות הראי"ה

מידות הראי"ה· תיקון

א.      מי שמצייר בדעתו, שהוא מתקן את העולמות בעבודתו, ואינו יודע את ערך נפשו ואת סדר הרוחניות הנפשית בכללה. הוא מלא הזיה ודמיונות כוזבים. אבל מי שיודע, שבכל תקון מוסרי. וכל מדה טובה, כל למוד הגון וכל מעשה טוב. גם הקטן שבקטנים, ואפילו שיחה נאה, הוא מרומם את הרוחניות שבנפשו, והרוחניות הלא היא יסוד כל מציאותה, ונמצא שע"י הרמת הרוחניות שבנפשו מתרוממת כללות נפשו בהויתה, וההויה הפרטית מתיחשת ביחוש קשר אמיץ מאד אל ההויה הכללית, וממילא בהתרוממות חלק אחד של ההויה, מתעלית היא ההויה כולה. ובזה מתקנים באמת עולמות עד אין חקר בכל דבר טוב. כשהולך האדם בדרך הרעיון הזה דעתו מתרחבת ודמיונותיו הולכים ומתקרבים אל האמת.

ב.      מה שהאדם יכול לתקן טוב הוא שיחשוב בזה ואל יתרשל מתיקונו, ומה שאין בידו לתקן אל יתעסק בו תדיר, ויקיים דאגה בלב איש יסיחנה מדעתו א), ויעסוק בתיקון נפשו ובתיקונו של עולם, בבהירות שכלית רוממה, עד כמה שידו מגעת. ויתקיים בו גול אל ד' מעשיך ויכונו מחשבותיך ב).

א) משלי יב כה, יומא עה.

ב) משלי טז ג.

מידה על מחבר:
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935), מכונה גם הראי"ה, היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.